"יחפים", סדרה חדשה של היוצר והבמאי אורי סיון, אותה כתב יחד עם הסופרת יעל הדיה ("בטיפול") ושירי ארצי ("תמיד אותו חלום") מספרת את סיפורם של שלושה גיבורים, אבות ובנים, לאורך שלושה דורות בקיבוץ אחד. סב, אב ובן שכל מהם מייצג שלב אחר במה שהוכתר לא פעם כאחד הניסויים האנושיים המרתקים ביותר שנעשו אי פעם.

הסיפור מתחיל בצבי (אוהד קנולר) שמגיע ארצה יחד עם חבריו אריה (שראל פיטרמן) ואווה (שרה אדלר) כדי להצטרף לקיבוץ. צבי מגיע מאירופה ב- 1939 רגע לפני המלחמה, ומיד חוטף הלם סביבתי. המפגש עם בני הארץ - הקיבוצניקים היחפים והמחוספסים - מהמם אותו. קליטתם של השלושה, מפגשם עם האדמה ועם האנשים וניסיונם הנואש להשתנות כדי להפוך לבני המקום - הוא סיפורם של דור המייסדים. 
צבי נקרע בין אהבתו לאלכסנדרה (מארינה מקסימיליאן בלומין), אהובתו מ"שם" שמגיעה לקיבוץ אולם מתקשה להיקלט בו, לבין ניר (ורד פלדמן) – בת הארץ, מבנות העמק הראשונות, אישה שקורצה כולה מחומרי המקום הזה. אלא שלניר יש בן זוג - נפתלי (יחזקאל לזרוב) מנהיג הקיבוץ. עם הזמן הופך הקרב הסמוי על בת הזוג בין צבי לנפתלי, למאבק גלוי על הנהגת הקיבוץ המבודד.
 
הילדים, בלינה משותפת במשך כל ימיי חייו. אייל (עפר שכטר) ונטע (קרן ברגר) הם חבריו הטובים של דרור, הם שלישיה שלעולם אינה נפרדת, חברים, בני קבוצה, אחים. מילדות הם יחד, שלושתם, משתפים זה את זה בכל. איל הוא הקשוח, נטע היא לפעמים אמא ולפעמין אחות קטנה, ודרור הוא הרגיש, זה שזקוק להרבה יותר אהבה ממה שקיבל. לקראת סוף הסיקסטיז - אחרי האופוריה של ששת הימים ועם הגעת ראשוני המתנדבים (והמתנדבות) לקיבוץ, דרור הבוגר מפצה את עצמו וזוכה בג'יין (יעל גרובגלס), המתנדבת היפה, זאת שכולם רוצים.
אייל, כמו הקיבוצניקים מהסיפורים, הוא חזק ומקסים אבל הרגשות שלו קהים. כשדרור מתאהב בג'יין, אייל מרגיש שדרור בגד בו, ובשיתופיות. מכאן מתחילות הבעיות. שרשרת אירועים שמכוונת את גורל הגיבורים למקומות טראומטיים. יחסיו של דרור עם הוריו, ויחסים מורכבים שמתפתחים בינו לבין אייל ונטע חבריו/אחיו– עומדים במרכז הסיפור שלהם ושל בני דורם. בני הדור שהפך בהדרגה מ"אנחנו" ל"אני".
הבן של דרור, רונן (עמית ארז) מייצג את הדור השלישי. אלה שגדלו בקיבוץ שעדיין נאחז בעקרונותיו הישנים בסוף שנות השמונים ופתאום שינה את פניו. רונן מתקשה להסתדר ללא המסגרת המגוננת של הקיבוץ והחברים איתם גדל. הוא מורד בכל המסגרות, בורח הכי רחוק שאפשר ואחרי עשר שנים באמריקה, בגיל שלושים, הוא רוצה לחזור 'הביתה'. חזרתו לקיבוץ מלווה בשמחת הוריו ומשפחתו, אבל הוא נתקל בקושי בלתי צפוי להתקבל בחזרה אל הקיבוץ בו נולד. מבחן קבלה עם אלף שאלות, ומפגש איבחון עם פסיכולוגית חיצונית מפרידים בינו לבין הבית שלו, הקיבוץ שסבא שלו היה בין מקימיו. ההתגיסות של צבי, הסבא, לעזרת נכדו רונן רק מסבכת את העניין.
 
"יחפים" מתקדמת בדילוגים של זמן החל בשנות השלושים החולמות והנאבקות; דרך שנות השישים המתוקות, מלאות במתנדבים ובעשן של חופש; דרך שנות השמונים עם האינפלציה, משבר הקיבוצים העמוק ומלחמת לבנון הבלתי נגמרת ועד לשנות האלפיים בהן הופרטו חיינו.